אביה קופלמן, מלחינת הבית, בראיון עם המלחינה הישראלית נטע שחר, לקראת הבכורה ליצירתה '‬ים‮ ‬הדממה‮ ‬פולט‮ ‬סודות'

Netta Shahar

תצלום: אליס פלויד | Photo by Alice Floyd

 

אנו שמחים להביא בפניכם ראיון אותו ערכה מלחינת הבית שלנו, אביה קופלמן, עם המלחינה הצעירה והמוכשרת נטע שחר, שאת יצירתה ׳ים הדממה פולט סודות׳, נבצע במסגרת הקונצרט השישי בסדרה הקלאסית שלנו לעונה זו, בבכורה עולמית.

נקדים ונאמר כי הקונצרט, שייערך ביום ד׳ ה-17 לפברואר בשעה 20:00 באולם הנרי קראון, הוא חגיגה ישראלית של ממש – במסגרתו נארח שניים מן השמות הישראליים החמים בעולם המוסיקה הקלאסית: המנצח נעם צור, המנצח הראשי של התזמורת הקאמרית-פילהרמונית של פרנקפורט והויולן עמיחי גרוס, הויולן הראשי של הפילהרמונית של ברלין. היצירות הנפלאות אותן נבצע הן הפתיחה לרוסלן ולודמילה מאת גלינקה, הקונצ׳רטו לויולה של ברטוק, הסימפוניה מס׳ 8 מאת דבוז׳ק, וכאמור, גם יצירתה היפה של המלחינה הישראלית נטע שחר, בבכורה עולמית.

כרטיסים ניתן לרכוש בטלפון 1-700-70-4000 או באתר התיאטרון.

וכך מספרת המלחינה על ׳ים הדממה פולט סודות׳, פנטזיה לתזמורת קאמרית בהשראת שירו של ח.נ. ביאליק, הנושא את אותו שם:

׳מספר אלמנטים בשירו היפה של ביאליק היוו השראה עבורי בתהליך הלחנת היצירה. הבולט שבו הוא רעיון הניגודים: דממה מול שאון, תנועה מול עצירה, עומק מול גובה, סוד מול גילוי, חלומות מול מציאות, המופנם מול החיצוני, היחיד מול העולם.׳

׳האווירה הכללית שהשרה עלי השיר היא של התרחשות מתחת לפני השטח, זרם מבעבע המבקש להתפרץ החוצה, הנובע מתוך דיאלוג שמנהל הדובר עם עצמו, וזו האווירה שניסיתי ליצור במקומות מסוימים.׳

׳כמו כן, קיימת בשיר תנועה הבאה לידי ביטוי באופנים שונים, כמו גם עצירת התנועה – רעיונות אשר היוו השראה בתהליך בניית המרקמים לתזמורת׳.

׳אלמנט נוסף הוא אופן התפתחות הדברים. השיח הפנימי שהוא החיפוש, ולבסוף מציאת האמת שהיא למעשה ההגעה לפתרון בתום החיפוש העצמי – אלו רעיונות המבטאים מתח והרפיה, אשר סייעו לי ביצירת מבנה ובבניית שיא.׳

׳למרות שהיצירה אינה מתיימרת להיות תכניתית, במקומות מסוימים הציוריות שבטקסט של השיר הציתה את דמיוני ותרמה בתהליך בניית העולם והשפה שלה – חשכה יורדת, מעין מתגבר, כוכבים נופלים, כל אלו מוצאים לעצמם ביטוי גם במוסיקה.׳

 

ולראיון עצמו:

מה הדבר הראשון והמרכזי אליו היית רוצה שהמאזינים ישימו לב ביצירתך?

אולי לאיזשהו תהליך שקורה, לנרטיב. זה די מופשט, אבל אולי אפשר להתחבר לרעיון הזה דרך השיר של ביאליק שבהשראתו נכתבה היצירה. מבחינת החומר המוסיקלי אין לי העדפות של דברים מסויימים על פני אחרים. כל אחד מאזין וחווה את הדברים באופן שונה.

לו יכולת להשפיע ולשנות דבר אחד בתחום המוסיקה בארץ, מה היית עושה?

אחד הדברים שצריכים להשתנות זה חוסר האיזון מבחינה מגדרית, ודוגמא בולטת לכך היא היעדרותן של נשים מהסגל האקדמי. בשש שנות לימודיי באקדמיה, למשל,  היו לי שתי מרצות בלבד, ואף אחת מהן אינה מלחינה או מורה לקומפוזיציה, ומעבר לכך שזה חבל, זה לא תקין בעיני. אז בכל פעם שיש לי הזדמנות אני מנסה לדבר על זה ולהציף את הנושא בפני מי שאולי יש לו השפעה, ומקווה שזה ישתנה.

ספרי על המקום והמשמעות של כתיבה תזמורתית ביצירתך, לעומת מדיומים אחרים.

החיפוש אחר צבעים ומרקמים בכתיבה לתזמורת הוא אינסופי. כשאני מקשיבה לביצוע חי או להקלטה אני מנסה להבין ולברר מה עובד ולקחת להמשך, אבל עד היום הנסיון שלי עם כתיבה תזמורתית הוא בעיקר של עיבודים, ואני מקווה שיהיו לי עוד הזדמנויות לכתוב יצירות לתזמורת.

מה מקורות ההשפעה/השראה שלך?

יש הרבה, גם לא מוסיקליים, אבל כשאני כותבת למדיום מסויים אחפש רפרנסים הכתובים לאותו מדיום, וחיפוש כזה עוזרמאוד בהרחבת ההיכרות עם רפרטואר מסוים. באופן כללי אני מקשיבה להרבה דברים, אבל השראה יכולה לבוא מכל מיני כיוונים. סרט, ספר, שיר, שיחה, שיעור, הכל בסופו של דבר עשוי להשפיע.

מהי שאיפתך הגדולה בתחום המוסיקה וההלחנה?

להמשיך לעשות, לשתף פעולה עם אנשים מעוררי השראה, לשמור על רצף של עשייה, של דדליינים. מאוד קשה לי להניע את עצמי לכתוב אם אין לי סיבה מיוחדת, אז שתמיד תהיה לי סיבה.

מה אופיו של הקשר בין הסצינה המוסיקלית הישראלית לזו העולמית לפי חוויתך ותפישתך?

מבחינות מסויימות קיים קשר חזק, מאחר שישנה כמות אדירה של כשרונות שיוצאים מפה, יוצרים ומבצעים שעוזבים את הארץ מכל מיני סיבות ופועלים בזירות חשובות בעולם. בכל הקשור למה שמגיע לארץ, נראה לי שקיים סוג של בידוד.

האם את מתפרנסת מההלחנה, ואם לא, ממה? כיצד זה משפיע על העיסוק בהלחנה?

אני עובדת בכמה עבודות, וכל הדברים קשורים כך או אחרת למוסיקה. כרגע אני עובדת כאחת מתוך שלושת הספרנים של התזמורת הפילהרמונית, עבודה שדורשת ממני גם נוכחות בחזרות ובקונצרטים, וזה תפקיד שעשיתי בעבר גם באופרה הישראלית. בנוסף אני מעבדת לכל מיני פרוייקטים, בעיקר במסגרת שיתופי פעולה בין תזמורות לזמרים מוכרים כמו ארקדי דוכין, אסף אבידן ואסתר רדא, ומשמשת גם בתפקידים אדמינסטרטיביים – בארגון המקהלות ובפסטיבל למוסיקה קאמרית בירושלים המתקיים בקיץ, בו אני עובדת כעוזרת הפקה. כזמרת מקהלה אני משתתפת בפרוייקטים של הפילהרמונית כשהם מבצעים יצירות שכוללות מקהלה. כל העבודות תורמות לי מאוד כמוסיקאית. אני נחשפת להרבה מוסיקה, יש לי נגישות לתווים וקשר למבצעים, ואני נהנית מכל הדברים שאני עושה.

האם יש אמנים, מסורות או סגנונות שאינם מבוצעים על במת הקונצרטים ומהווים חלק משמעותי מחייך המוזיקליים?

כן, מאז שהתחלתי ללמוד עם פרופ׳ אמנון וולמן אני חשופה יותר לעולם האלקטרוני, וגם מתנסה בו. השימוש היצירתי במחשב הוא חסר גבולות, ונראה לאן זה יוביל. מכיוון אחר, לאחרונה הצטרפתי לאנסמבל חדש שהקים המוסיקאי נועם ענבר, וזה שונה מאוד מכל המסגרות האחרות ששרתי בהן, מבחינת הטקסטים, הלחנים, הסאונד, ההפקה, ההופעה, הכל.  

כצרכנית מוסיקה אני הולכת הרבה להופעות, וכמובן כל המוסיקה שאני מקשיבה לה בבית או באוזניות, בכל סגנון שהוא, מהווה חלק חשוב.

האם יש לך קשר לאמנויות אחרות בעשייתך האמנותית? 

השנה יצא לי לשתף פעולה עם כוריאוגרפית בשם מעיין זוהר, שיצרה פרוייקט מחול בהשראת שפת הסימנים. במסגרת העבודה המשותפת יצא לי לעבוד עם הרקדניות על שימוש בקול ובסאונדים שאפשר להפיק, וזה היה נסיון מעניין מאוד עבורי – עבודה על מוסיקה עם אנשים שהם לא מוסיקאים.

 


 

נטע שחר

בוגרת תואר ראשון מהאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים שם למדה עם מר רפי קדישזון, המשיכה את לימודיה עם פרופ' עודד זהבי, וכיום משלימה את לימודי התואר השני באקדמיה עם פרופ' אמנון וולמן.

יצירות ועיבודים פרי עטה בוצעו במסגרת פסטיבלים שונים, ביניהם פסטיבל קול המוסיקה בגליל העליון, פסטיבל צלילים במדבר, פסטיבל סוף הקיץ, פסטיבל האופרה בעכו, פסטיבל אנימקס, פסטיבל פסנתרים ופסטיבל ישראל, ובמסגרת פרויקטים שונים, ביניהם פרויקט 7X7 של עמותת הכוריאוגרפים ופרויקט "אופרה בתערוכה" במוזיאון ישראל.

עיבודיה בוצעו ע"י תזמורות בארץ ובעולם, ביניהן התזמורת הקאמרית הקיבוצית, סימפונט רעננה, הסינפונייטה הישראלית באר-שבע, התזמורת האנדלוסית אשדוד, תזמורת הרחוב הירושלמית, תזמורת המהפכה, תזמורת אוניברסיטת דגו בסיאול, דרום-קוריאה, וכן ע"י אנסמבל מיתר, המקהלה הקאמרית של האקדמיה למוסיקה ולמחול בי-ם והאופרה סטודיו של האופרה הישראלית.

היצירה בכפר בלום, בין הרי הגולן והרי הגליל שהלחינה לטקסט של יהודה עמיחי הוזמנה ממנה ע"י אנסמבל הכרם והזמרת יעלה אביטל ובוצעה בבכורה עולמית בפסטיבל קול המוסיקה בגליל העליון בשנת 2014.

מחזור השירים רבות כמוני שהלחינה לטקסט של לאה גולדברג קיבל ציון לשבח בתחרות שהתקיימה במסגרת Contempo Festival ביוזמת ה- Boston Metro Opera. יצירות אלו ויצירות נוספות שלה הוקלטו ושודרו בקול המוסיקה.

בימים אלו עובדת על הלחנת המונודרמה That Time עפ"י מחזה של סמואל בקט ומשתפת פעולה עם הכוריאוגרפית מעיין זוהר במסגרת פרויקט ידיים רוקדות – מחול בהשראת שפת הסימנים.

 

 

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s