אביה קופלמן, מלחינת הבית, בראיון עם המלחין הישראלי אורי ברנר, לקראת הבכורה ליצירה 'סימפוניית דברי הימים'

Brener-Premia003

אנו מתרגשים לקראת הביצוע הקרוב לבכורה העולמית של 'סימפוניית דברי הימים', מאת המלחין הישראלי אורי ברנר, בקונצרט שתוכניתו כורכת את היצירה בכפיפה אחת עם שתי סימפוניות של צ'ייקובסקי – ולא בכדי: פרקי 'סימפוניית דברי הימים' הם למעשה תמונות מוסיקליות מההיסטוריה של רוסיה, ארץ הולדתו של ברנר (פרקים כגון 'פטר הגדול', 'פאבל הראשון' או 'מוסקבה עטורת כיפות הזהב'). הם אף מגלים זיקה למסורת המוסיקלית הרוסית בכלל ולמורשת הסימפונית של צ'ייקובסקי הן בחומר ובמוטיבים המוסיקליים והן בצד התוכני (פרקים כגון 'חלומות וחזיונות' או 'התהלוכה הקדושה').

היצירה תבוצע ב-13.1.16 בשעה 20:00 באולם הנרי קראון, במסגרת הקונצרט הראשון בסדרת 'מחזור הסימפוניות של צ'ייקובסקי', יחד עם הסימפוניה מס' 1 של צ'ייקובסקי, 'חלומות חורף', והסימפוניה מס' 6 של המלחין, תחת שרביטו של מאסטרו פרדריק שאזלן.

כרטיסים ניתן לרכוש בטלפון 1-700-70-4000 או באתר התיאטרון

מלחינת הבית שלנו, אביה קופלמן, ראיינה את ברנר לכבוד ביצוע הבכורה ליצירתו, והנה הראיון לפניכם:

מה הדבר הראשון והמרכזי אליו היית רוצה שהמאזינים ישימו לב ביצירתך?

'סימפוניית דברי הימים' כתובה בשפה מוסיקלית די מסורתית; אולי הייתי רוצה שאנשים יראו שגם המסורות וההשפעות הללו (זאת של סקריאבין, או של פרוקופייב, רימסקי-קורסקוב וראוול) עדיין חיות, ושגם (ואולי אפילו באופן מיוחד) ניתן גם היום   להעביר באמצעים אלו את החוויה המוסיקלית והרגשית אל הקהל הרחב, ומבלי להיות ארכאי ומשעמם. כך אני מקווה לפחות.

ספר/י קצת על מקומך בנוף המוסיקלי בארץ, לתחושתך הסובייקטיבית כמובן.

אין לי אשליות לגבי מקומי בנוף המוסיקלי בארץ (אין זה ביטוי של רגשי-נחיתות או הצטנעות): אני סבור שלא ניתן לתפוס חלק משמעותי בנוף המוסיקלי כמלחין עם ביצועים בודדים בלבד במשך שנה, כפי שזה מתרחש לרוב כיום – אגב, כך גם הדבר אצל רבים מעמיתיי, אך אני מדבר על עצמי.

מעבר לכך נראה לי שאני מוכר יותר לקהל בתור מי שמשלב סגנונות בביצועם ובעשייה בתחום ה-crossover, שילובים בין אלתור חופשי ואלתור ג'אז עם קלסיקה ומסורות נוספות. נטיות כאלו קיימות גם בתוך חלק מיצירותיי, אם כי זה רק פן אחד מסך האג'נדה היצירתית שלי.

לו יכולת להשפיע ולשנות דבר אחד בתחום המוסיקה בארץ, מה היית עושה?

בתחום המוסיקה הקלאסית בכלל, והסימפונית בפרט, הייתי אולי מרענן ומרחיב את הרפרטואר ה"שיגרתי" של התזמורות כדי להשמיע דברים נדירים יותר, לפתוח את אוזני הקהל אליהם, ולהרגיל את הקהל לא לפחד מדברים פחות מוכרים.

ספר על המקום אותו תופסת כתיבה תזמורתית ביצירתך, לעומת מדיומים אחרים.

המדיום של התזמורת מאפשר למעשה יציאה אל 'מחוץ לגבולות', ולפעמים אל מחוץ לגבולות של עצמך. מבחינת המלחין זו הזירה עם האפשרויות הרבות ביותר אך גם הסיכונים הם גדולים ביותר. בצרפתית (וגם ברוסית) המצב הזה נקרא "va banque" – ללכת "על כל הקופה".

 מהם מקורות ההשפעה/השראה שלך?

תמונות, ספרים, תחושות, מחשבות…
למעשה גם היצירה "סימפוניית דברי הימים" נכתבה במקור כיצירה בהשראה של סדרת תמונות של אמן רוסי בשם ולדימיר מדנצב. כתבתי גם הרבה מוסיקה על תמונותיו של הצייר הליטאי צ'יורליוניס, ובנוסף יש לי יצירות שנכתבו בהשראת ספרים, כגון "Perelandra Tale" בעקבות רומן המדע הבדיוני מאת C. S. Lewis או סימפוניה קונצרטית שנכתבה בעקבות "פאוסט" של גתה.

מה קשר בין הסצינה המוסיקלית הישראלית לזו העולמית לפי חוויתך ותפישתך?

 אני מתרשם שמוסיקאים ישראלים פעילים כיום בכל העולם ומייצגים את ישראל בזירה בינלאומית בכבוד רב. בזכות זאת קיימת גם מודעות רבה (יותר) למתרחש בסצנה העולמית, ולפיכך מבחינת התכנים וגם מבחינת הרמה הכללית יש הרבה מן המשותף.
יחד עם זאת יש לנו עוד הרבה מה ללמוד בנושאים כמו לוגיסטיקה, יחס בין רמת המופע לתגמול וכן הלאה.. אבל דברים אלו ידועים.

מה לתחושתך ולתפישתך עושה את המוסיקה שלך לטובה?

הכנות שלה והעובדה שהרצון שלי להעביר חוויה חזק יותר מהרצון לחדש או להמציא. החידושים צריכים לשרת את החוויה לדעתי.

האם את/ה מתפרנס/ת מההלחנה, ואם לא, ממה, וכיצד זה משפיע על העיסוק בהלחנה?

אני אכן מתפרנס רק מעשייה מוסיקלית אך לצערי לא מההלחנה עצמה. יש לזה צדדים לכאן ולכאן – מחד זה מאפשר לא להתנתק מהעשייה היצירתית, מאידך זה לא תמיד מאפשר את השקט הפנימי הדרוש, שקט ממוסיקה אחרת..

האם יש אמנים, מסורות או סגנונות שאינם מבוצעים על במת הקונצרטים ומהווים חלק משמעותי מחייך המוזיקליים?

בהחלט כן, ביניהם יצירותיו התזמורתיות של אלכסנדר סקריאבין (לצערי מעולם לא יצא לי לשמוע את "פרומתיאוס" בביצוע חי למשל..), וכך גם אלו של מסיאן או אייבז. כפי שכבר כתבתי קודם, ישנן גם הרבה יצירות של מלחינים מבוצעים שכמעט אינם זוכות לביצועים (כמו יצירות רבות של סטרווינסקי למשל ואחרים) וזה גם חבל.


 

ד”ר אורי ברנר (1974*) – מלחין, פסנתרן ומעבד. נולד במוסקבה, רוסיה והחל בלימודי פסנתר בגיל 4.  1981-1991 למד בבית הספר המרכזי למוסיקה ומכללת “גנסין” במוסקבה.  ב 1992 התקבל כסטודנט צעיר לביה”ס הגבוה למוזיקה ע”ש רוברט שומן בדיסלדורף, למרות היותו בן 17 בלבד, ובהמשך לביה”ס הגבוה למוסיקה בקלן (גרמניה) ולקונסרבטוריון “סוולינק” באמסטרדם. ב-1996 עלה ארצה וב1997 היה לחבר הצעיר ביותר באיגוד הקומפוזיטורים לישראל.

לאחרי שעלה הקדיש אורי כמה שנים ללימוד מעמיק של המסורת היהודית בישיבות גבוהות והוסמך לרבנות. ב 2004 התקבל אורי כדוקטורנט מצטיין ללימודי הקומפוזיציה אצל פרופ’ גדעון לבנסון ופרופ’ בטי אוליברו באוניברסיטת בר- אילן וזכה למלגת הצטיינות מטעם נשיא האוניברסיטה. ב 2009 השלים אורי את לימודיו לתואר שלישי בהצטיינות.

עד כה כתב אורי מעל 100 יצירות שונות ומגוונות. ביניהם הרבה מוסיקה לפסנתר ומוסיקה קאמרית, יצירות סימפוניות, שתי קונצרטים לפסנתר ותזמורת, סימפוניה קונצרטית לוויולה ותזמורת סימפונית “פאוסט”, האורטוריה “שונמית”, אגדה מוסיקאלית לתזמורת סימפונית “נסיך המרק ואבן הפלאים” (שתיהן על הטקסט של אסתר אטינגר), יצירות להרכבי ג’ז וביג בנד, מוסיקה אלקטרו-אקוסטית ועוד

רוב יצירותיו יצאו לאור ע”י המרכז המוזיקה הישראלי (IMC) והמכון למוסיקה ישראלית (IMI),  ובוצעו במסגרת קונצרטים, פסטיבלים וסדנאות בארץ וברחבי העולם – ארה”ב, קנדה, אוסטרליה, רוסיה ,גרמניה, שווייץ, שוודיה, צ’כיה, סרביה, איטליה, ליטא, לאטביה, הולנד, קרואטיה (לשם הוזמן אורי כאורח הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה עכשווית בפולה 2003) ועוד.

 אורי זכה בשלל הפרסים יוקרתיים לאומיים ובין-לאומיים, בין השאר בפרס ראש הממשלה  לקומפוזיטורים (2006), שלוש פעמים בפרס אקום (2008 בקטגורית יצירה בעילום שם עבור קונצ’רטו לפסנתר ותזמורת “תרועות עננים חגיגות”; 2010 עבור “פאוסט-קונצ’רטו” לוויולה ותזמורת סימפונית ו-2015 בקטגורית עידוד פרסום היצירה עבור הסימפוניה הקאמרית), פרס מוצרט הבינלאומי מטעם המרכז הביוגראפי הבינלאומי של קמבריג’ , אנגליה, בפרס בית האופרה בוסטון מטרו בפסטיבל הבינלאומי למלחינים קונטמפו 2014, בקטגוריה “פרס מיוחד לאופרה” עבור האורטוריה “שולמית” מפרי עטו ועוד.

רבות מיצירותיו יצאו על גבי תקליטים בחברות בינלאומיות כגון “התו השמיני” , Albany Records ,EnT-T ועודב2007 יצא לאור אלבום פסנתר של אורי בשם  A WALK“, שהתקבל בהתלהבות ע”י המדיה בארץ, ובסך הכל יותר מעשרה תקליטורים עם המוסיקה של ברנר יצאו בארץ ובעולם.

 ב2007 התמנה ברנר כמלחין בית של הסינפונייטה הישראלית בארשבע ורבות מיצירותיו זכו לביצועים של התזמורת תחת מאסטרו דורון סלומון כמנצח ואחרים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s