לקראת קונצרט הפתיחה של העונה ה-78: עלי כותרת וכותרות – אבי חנני על השלישית של מהלר

UNSPECIFIED - CIRCA 1907: The Austrian composer Gustav Mahler. Photograph by Moriz Nähr. 1907. (Photo by Imagno/Getty Images)
UNSPECIFIED – CIRCA 1907: The Austrian composer Gustav Mahler. Photograph by Moriz Nähr. 1907. (Photo by Imagno/Getty Images)

בקונצרט הפתיחה החגיגי של העונה ה-78 עומדת הסימפוניה השלישית מאת מהלר, אותה סיים המלחין בשנת 1896. מלאכת הכתיבה של הסימפוניה ארכה כשלוש שנים, ולא בכדי: מדובר ביצירה מורכבת מבחינת אורכה (שישה חלקים שאורכם מעל לשעה ומחצה), ומבחינת היקף הכלים והנגנים המשתתפים בביצועה.

הנה הביצוע של הסימפוניה מס׳ 3, אותו בחר אבי חנני: תזמורת הפסטיבלים של לוצרן, בניצוחו של קלאודיו אבאדו, עם הסולנית הנפלאה אנה לארשון, מקהלת ארנולד שנברג ומקהלת הנערים של טולץ.



מהלר עצמו היה באמצע שנות השלושים לחייו כשהחל בכתיבת הסימפוניה השלישית, והבכורה ליצירה המלאה נערכה בשנת 1902, כשהיה בן 42, וכבר הספיק להשלים את הסימפוניות מס׳ 4 ו-5 שלו.  מהלר עצמו סיפר על הסימפוניה לידידתו הקרובה, זמרת הסופרן אנה פון מילדנבורג (עמה אף היה לו רומן קצר וסוער) מעט לפני השלמתה : ״הסימפוניה שלי תהיה מהסוג שהעולם עוד לא שמע כמותו. בתוכה יש קול לכל אשר מצוי בטבע.״ אכן, היצירה הקולוסאלית הייתה ועודנה אחת היצירות היפות והמוחצנות ביותר של מהלר.

בשל אורכה ומורכבותה היצירה מבוצעת לעתים נדירות ביחס לסימפוניות אחרות של המלחין, ואף אנו לא ביצענו אותה מזה שנים רבות, כך שההתרגשות היא רבה. עבורנו מדובר באבן-דרך, ברצף התפתחותה והתקדמותה של התזמורת תחת שרביטו של מאסטרו שאזלן ששם לו למטרה ערכים של מצוינות ושל דוגמא אישית.

קונצרט הפתיחה של העונה ה-78 מוקדש לשירה בנקי ז״ל, שהייתה אורחת קבועה בקונצרטים של התזמורת, ואנו כואבים את היעדרה.

ביקשנו מאבי חנני, יו"ר המכון למוסיקה ישראלית, לשעבר מנהל "קול המוסיקה״ וחבר הנהלת התזמורת לכתוב, מאמר קצר עבור הבלוג שלנו, על הסימפוניה מס׳ 3 של מהלר, והרי הוא לפניכם.

עלי כותרת וכותרות

אין יצירה שמהלר הרבה כל-כך להתעסק בכותרתה ובכותרות פרקיה כמו הסמפוניה השלישית. העשור בו הולחנה, העשור האחרון של המאה ה-19, ידע ויכוחים ערים בין חסידי המוזיקה האבסולוטית לבין זו התכניתית. קריאה במכתבים, יומנים וספרי-זכרונות מעידה כי מהלר התלבט רבות בעניין ולא גיבש עמדה חד-משמעית, מה שמסביר את הסתירות הפנימיות במקורות אלה.

ככותרת לסמפוניה נתלה בנערצו דאז פרידריך ניטשה וקרא לה תחילה "המדע העליז", כשם ספרו של זה, ואף "המדע העליז שלי". ככותרת-משנה חשב על "חלום צהרי קיץ". המקורות השונים מציינים לא פחות משמונה נוסחים שונים לכותרות ששת פרקי הסמפוניה. לדברי המלחין (במקצת המקורות)- מטרת הכותרות היתה להבהיר את המהלך העולה הדרגתית של היצירה. אדורנו מצידו רואה דווקא בכותרות מבוא חשוב להבנת המוזיקה של המאה ה-20, בעוד פיטר פרנקלין רואה בהן הטעייה מכוונת שמטרתה להסיט את מבטנו מן התהליכים הנפשיים הנמצאים למעשה ביסוד היצירה והמתייחסים, בין השאר, גם ליהדותו ולמעמקי אשיותו. במכתב לברונו וולטר כותב מהלר כי "אוי למי שחיי חלומו וחייו הממשיים נמהלים זה בזה, כי אז על כל אחד מאלה לסבול את חוקי האחר". במקום אחר הוא מבהיר כי הכותרות נועדו "להכשיר את היצירה לחיים הצבוריים".  ראוי לציין כי בביצוע-הבכורה ציין מהלר כל פרק באפיונו המוזיקלי בלבד (טמפו די מינואטו וכד').

כיום מוצגת היצירה על ששת כותרותיה – החל בפאן הישן ובכניסתו של הקיץ, המשך באשר מספרים פרחי האחו, חיות היער, הלילה (האדם / האנושות), פעמוני הבקר (המלאכים) והאהבה (האל) – למרות מה שאלה אינן מופיעות בפרטיטורה.

לסמפוניה הרביעית גם-כן ייחד מלכתחילה כותרות אך השמיטן בציינו כי "אין בנמצא תכנית שתקל על המאזין להבין יצירה זו או כל סמפוניה אחרת. זוהי מוזיקה אבסולוטית ולא ספרותית מתחילתה ועד סופה". דברים כדרבנות, אך מהלר לא תמיד עמד בהם. ובאשר לשלישית – בשיחה עם נטלי באואר-לכנר אמר:" המוזיקה התכניתית השחיתה אותם כל-כך… עד שכבר אינם יכולים להבין יצירה כעשייה מוזיקלית גרידא. גישה שגויה-עד-כדי-אסון זו מקורה בליסט ובברליוז. הם לפחות היו מוכשרים ובאורח זה פיתחו דרכי הבעה חדשות. אך עכשיו, כשדרכים אלה כבר בידינו, מי זקוק לקביים ולפיגומים אלה?"

למבקר מקס קלבק כתב: "מאז בטהובן אין מוזיקה בלא תכנית בבסיסה. אך מוזיקה אינה שווה דבר אם יש להסביר תחילה למאזין מהי החוויה שביסודה או מה עליו לחוות. התעלם מכל תכנית. הבא לקונצרט זוג אזניים ולב". ואילו למנצח יוזף קרוג-וולדזה כתב: "כותרות אלה נועדו לתת למי שאינם מוזיקאים דבר-מה להאחז בו …הדבר לא עלה יפה … הכותרות עשויות לעזור רק אחרי ההאזנה, על-מנת להבין כיצד תכננתי את העליה מן המצב הסטאטי של העולם, עבור דרך לב האדם, עד למה שמעבר לו (האל). יש להסביר את המהלך בלא הכותרות הבלתי-ראויות הללו.
אם כך תעשה – פעלת ברוחי".

אבי חנני
יו"ר המכון למוסיקה ישראלית
לשעבר מנהל "קול המוסיקה"
חבר הנהלת התזמורת

על הרקע לכתיבת הסימפוניה השלישית, על הגרסאות השונות שמהלר התווה עבורה ועל המהלך הפילוסופי שהנחה אותה תוכלו לקרוא בהרחבה במאמר שכתב ערן זקס ויופיע בחוברת הקונצרט.



קונצרט פתיחה העונה ה-78

יום ה׳, 15.10.15 בשעה 20:00 באולם הנרי קראון, ירושלים
יום א׳, 18.10.15 בשעה 20:00 משכן האופרה, תל-אביב

פרדריק‮ ‬שאזלן‮
, ‬מנצח
נועה פרנקל, קונטרה-אלט

מקהלת הקיבוץ הארצי
יובל בן-עוזר
, מנצח

מקהלת מעיין, המקהלה הייצוגית של עיריית תל-אביב-יפו, אגף התרבות והאמנויות
ענת מורג
, מנצחת

מקהלת אנקור שליד קונסרבטוריון האקדמיה

דפנה בן-יוחנן, מנצחת

מהלר‮ ‬‮- ‬סימפוניה‮ ‬מס׳ ‮ ‬3

כרטיסים ניתן להשיג בטלפון 1-700-70-4000 או באתר התיאטרון

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s