׳רקוויאם המלחמה׳, יצירת המופת הווקאלית של בריטן

בנג׳מין בריטן במהלך החזרות לבכורת ׳רקוויאם המלחמה׳, בקתדרלה של קובנטרי, 1962.בנג׳מין בריטן במהלך החזרות לבכורת ׳רקוויאם המלחמה׳, הקתדרלה של קובנטרי, 1962.

׳כל מסגרת של רקוויאם צריכה להתחרות עם הטיפול של ורדי, של פורה ושל מוצרט באותן המילים עצמן. בריטן ניגש למשימה בדרכו הרעננה והרגישה. זהו אינו רקוויאם שנועד לנחם את החיים; לעיתים הוא אפילו לא מסייע למתים לישון בשלווה. ביכולתו להפר את שלוותו של כל אדם חי, משום שהוא מתנער מהברבריות הקיימת באנושות בכל הסמכות שמלחין דגול יכול לגייס. אין כל ספק, אפילו לפני הקונצרט ביום רביעי הבא, שזו יצירת-המופת של בריטן.׳

כך נכתב בעיתון הטיימס האנגלי בשבוע שלפני הבכורה ליצירה האנטי-מלחמתית הגדולה של המלחין האנגלי בנג׳מין בריטן, שנערכה ב-30 למאי, 1962. התגובות ליצירה היו עתירות-שבחים, ולא בכדי: בריטן אכן השתמש במסגרת ה׳רקוויאם׳ בצורה חדשנית ומעוררת-השתאות, ולצד הטקסט הלטיני המסורתי המושר בפי שלוש מקהלות, כלל פואמות של ווילפרד אוון, המשורר האנגלי ששיריו מתארים ברוב עוצמה את חוויותיו המצמררות כחייל ב׳מלחמה הגדולה׳, הלא היא מלחמת העולם הראשונה, ושלא זכה לשוב הביתה – אוון נהרג בזמן שחצה את תעלת סַמְבְּר-וואז, שבוע לפני תום המלחמה. בשורת האיוב הגיעה אל משפחתו כשעה לאחר ההכרזה המיוחלת על הפסקת האש.

הביצוע הראשון של התזמורת הסימפונית ירושלים, רשות השידור, ל׳רקוויאם המלחמה׳ התקיים ב-3 לינואר 1983, בניצוחו של מאסטרו גארי ברטיני, במסגרת פסטיבל ׳ליטורגיקה׳ אותו יזם ברטיני.

המבצעים:
גארי ברתיני, מנצח
שילה ארמסטרונג, סופרן
קית לואיס, טנור
דייויד וילסון-ג׳ונסון, בריטון

המקהלה של אגודת הנדל בהולנד
ג׳ק לוריי, מנצח

המקהלה של האקדמיה בדרום-בוואריה
ארתור גרוס, מנצח

מקהלת הילדים העירונית של רחובות
יהודית חן, מנצחת

מקהלת בתי-הספר התיכוניים בויאר ודנמרק בירושלים,
ארנון מרוז, מנצח

כאן תוכלו לצפות בתכניית הקונצרט:
(עברית)

(אנגלית)


על היצירה:

בליל ה-4 לנובמבר 1942 הפציץ חיל האויר הגרמני את העיר קובנטרי. במהלך ההפצצות הושמדה גם הקתדרלה הימי-ביניימית של העיר, והיא עמדה בשממונה עד לבניית הקתדרלה החדשה בשנת 1962.  לרגל חנוכתה של הקתדרלה החדשה חיבר בריטן את אחת ההצהרות רבות-העוצמה ביותר ביחס למלחמה, ולגבי האנושות כולה: יצירה העוסקת בחוסר האנושיות של אדם לזולתו.

עם פרוץ מלחמת-העולם השניה שהה בריטן בארה״ב, יחד עם בן-זוגו, פיטר פירס, אך בשנת 1942, למרות שידע שיצטרך לעמוד בפני ועדת הגיוס כפציפיסט מושבע, ולמרות המסע המסוכן אל מעבר לאוקינוס, חזר לאנגליה. אל מול ועדת הגיוס הצהיר כי ברוצונו להשתחרר מן השירות, כסרבן מצפון, ומבוקשו ניתן לו.

ביולי 1945, מעט לאחר תום המלחמה, יצא בריטן עם הכנר יהודי מנוחין אל מחנה-הריכוז ברגן-בלזן, שם הופיעו בפני ניצולים מהמחנה. הצ׳לנית אניטה לסקר-וולפיש, ניצולת המחנה שנכחה באירוע כתבה במכתב ששלחה לדודתה: ׳אשר למלווה׳ (בריטן, שאת זהותו לא ידעה באותו זמן), ׳אני יכולה רק לומר שאיני יכולה לדמיין משהו יפה או נפלא יותר… הייתי מוכרחה לבהות באיש הזה כאילו הייתי מהופנטת. נראה היה שם כאילו הוא תלוי שם, בין הכסא לפסנתר, ומנגן יפה כל-כך׳. אין ספק כי גם חוויית הביקור במחנה, כמו גם מותם של כמה מחבריו לספסל הלימודים באותה מלחמה, השפיעו מאוד על בריטן.

׳רקוויאם המלחמה׳, היצירה רחבת-ההיקף של בריטן, לא הייתה הפעם הראשונה שבה השתמש בריטן בפואמות של אוון – הוא עשה זאת כבר ב-1958, במחזור הנוקטורני שלו, שם כלל פואמה פרי עטו של אוון. בראש הפרטיטורה של ׳רקוויאם המלחמה׳ רשם כמוטו את דבריו של אוון, שנשא אותם בלב כבד כשחזר אל השוחות ׳הנושא שלי הוא המלחמה וצער המלחמה. השירה היא בצער. כל שמשורר יכול לעשות היום הוא להזהיר.׳

(The Kind Ghosts)

את מלאכת הכתיבה של היצירה החל בריטן באפריל 1961, וכך כתב לזמר הטנור דיטריך פישר-דיסקאו, אחד מן המשתתפים בביצוע הבכורה, כחודשיים לפני כן: ׳אני כותב את מה שאני חושב שתהיה אחת מיצירותיי החשובות ביותר. מדובר במיסת רקוויאם מלאה למקהלה ולתזמורת (לזכרם של כל בני העמים אשר נהרגו במלחמה האחרונה), ואני שוזר בטקסט הלטיני פואמות רבות מאת משורר אנגלי נהדר, וילפרד אוון… אותן פואמות נפלאות, מלאות ברגשות-שנאה כלפי ההרס, הן מעין פרשנות למיסה׳.

בעותק של כתבי אוון שהיה ברשותו סימן בריטן את הפסקה הזו: ״כבר הייתה לי הארה אור שלעולם לא תחדור אל הדוגמה של כל כנסיה לאומית; משמעו אחת מהוראותיו של ישו: פסיביות בכל מחיר! סבול השפלה ופגיעה בכבוד, אך לעולם אל תפנה אל הנשק. היה נתון למעשים של בריונות, היה כועס, היהרג; אך אל תהרוג״.

למרות שאנגליה לא הייתה נתונה במלחמה בשנות החמישים והשישים, זו הייתה נוכחת כל העת בדמותה של המלחמה הקרה ואיום הגרעין. בריטן, חבר בתנועת המאבק לפירוק הגרעין, כתב את ׳רקוויאם המלחמה׳ באלדברו, במרחק של פחות מעשרה קילומטרים משדה התעופה הצבאי האמריקאי – אין גם ספק שהאימה הזו הייתה מוכרת גם לקהל שומעיו באותה בכורה.

הבכורה ליצירה התקיימה כאמור, בקתדרלה החדשה של קובנטרי, ב-30 למאי 1962. בריטן עצמו ניצח על אותם מבצעים שתפקידם לשיר את הפואמות של אוון: המקהלה הקאמרית, הבריטון דיטריך פישר-דיסקאו והטנור פיטר פירס. מרדית׳ דייויס ניצחה על התזמורת, על המקהלה הגדולה, מקהלת הילדים והסופרן. תפקיד הסופרן נכתב עבור גלינה וישנבסקייה הרוסית, אך השלטונות הסובייטים לא אפשרו לטוס לאנגליה, ואת התפקיד מילאה, בהתראה קצרה, הת׳ר הארפר.

להאזנה לביצוע היובל של היצירה באתר http://www.warrequiem.org, מלווה בניתוח מוסיקלי, פרשנויות המבצעים וקליפים היסטוריים:

http://www.warrequiem.org/completework.html

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s